תַּרְבִּיצָא

תַּרְבִּיצָאm. = h. תַּרְבֵּץ, 1) garden near the house (cultivated by sprinkling). M. Kat. 6b האי ת׳ שרי לתרבוציוכ׳ it is permitted to sprinkle the house garden during the festive week. B. Bath.7a מטייה ת׳ got for his share the garden. Ib. 67a מר סבר ת׳ משמע Ms. F. a. Rashi (ed. תרבצא) one says, by darta the court was meant, v. דַּרְתָּא; a. e. 2) hall, esp. school-hall. Targ. 1 Chr. 2:55.Men.82b ובת׳ אמורוכ׳ and in the school-hall they said (V. Halévy, Doroth, 1897, p. 22 6). Ber.57a (V. Rashi).Pl. תַּרְבִּיצֵי. Taan.6b, v. בּוּר I ch.